פסק-דין בתיק ב"ל 26070-07-11

1.                התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה באירוע הנטען בעבודתה מיום 11.8.10 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 19.5.11, בנימוק כי פנייתה המאוחרת של התובעת לקבלת טיפול רפואי יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין הנזק הנטען.

2.                לאחר שמיעת עדויות התובעת וחברתה לעבודה אשר היתה עדה לאירוע הנטען, הגב' טלי עזרא (להלן - גב' עזרא), אשר מסרו את עדויותיהן הראשיות בתצהיר ונחקרו עליו בחקירה נגדית - הודיעו הצדדים לבית הדין על הסכמתם למינוי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה בברכיה של התובעת לבין האירוע התאונתי הנטען בעבודתה, וזאת על יסוד עובדות המוסכמות אף הן על הצדדים.

3.                אלו הן עובדות המקרה, המוסכמות על הצדדים:

א.                 התובעת ילידת שנת 1947.

ב.                  התובעת עובדת משנת 1978 במשרדי מע"מ בחיפה.

ג.                   ביום 11.8.10 בשעה 13:00 לערך מיהרה התובעת לכיוון מכשיר הפקסימיליה שבאולם קבלת הקהל ותוך כדי הליכה מהירה מעדה ונפלה לפנים. התובעת נפלה על ברכיה ועצרה את הנפילה באמצעות ידיה (להלן - התאונה).

ד.                  לטענת התובעת היא חשה את עיקר הנפילה בברך שמאל ובגב וכן באצבעות רגל ימין ומרפק ימין.

ה.                 התובעת עזבה את העבודה באותו יום בשעה מוקדמת (15:00) ולמחרת לא באה לעבודה מחמת הכאבים.

ו.                   התובעת לא פנתה לטיפול רפואי מכיוון שהיה לה עומס רב בעבודה (באותה עת היא ביצעה עבודה של עובדת נוספת שחלתה בסרטן והיה לה פיגור בעבודה בשל טיפול בבנה החולה), וכן מכיוון שסברה שמדובר בכאבים חולפים שאינם מצדיקים פניה לרופא. במהלך כל התקופה חבשה התובעת את רגלה בתחבושת אלסטית ומרחה שמן סיני וקיררה את מקום הפגיעה באמצעות קרח.

ז.                   בחלוף כחודש וחצי, בזמן חופשת הסוכות, התגברו הכאבים בברך שמאל והתובעת פנתה למחלקת תאונות ב"לין" ביום 29.9.10.

ח.                 ברישומים הרפואיים קיימת התייחסות שונה ביחס למועד התאונה והדבר נובע מבלבול שחשה התובעת בעת שמסרה את הנתונים לרופאים באותו מועד. רק לאחר שבדקה את התאריך המדויק בו יצאה מוקדם הביתה, ידעה לומר מה התאריך המדויק של התאונה שתוארה לעיל בהתאם לכרטיס הנוכחות.

ט.                 לתובעת תעודות אי כושר מיום 29.9.10 ועד 12.11.10.

מינוי מומחה וחוות דעתו

4.                ביום 1.5.12 מונה פרופ' גרשון וולפין כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 21.6.12 (להלן - חוות הדעת).

5.                בחוות דעתו, ציין המומחה כי בתיקה הרפואי של התובעת ישנם רישומים החל מתאריך 29.9.10 המעידים על חבלה בברך שמאל עם נפיחות והגבלת תנועות וצילומים המעידים על חשד לשבר ללא תזוזה של עצם הפיקה השמאלי. באשר לפנייתה המאוחרת של התובעת לקבלת טיפול רפואי, ציין המומחה כדלקמן:

"חבלת ברך עם חשד לשבר ללא-תזוזה הפיקה גורמת לכאבים, צליעה ונפיחות הברך, מצב שבד"כ מביא את המטופל תוך שבוע שבועיים לבדיקה רפואית. עם זאת, לא ניתן לשלול בוודאות את האפשרות שהארוע אכן קרה ב- 11.8.10, אולם הדבר מותנה בקבלת תצהירים משפטיים שיתקבלו על ידי כבוד בית המשפט של העדים שהיו לדבריה... נוכחים בארוע זה ושהיו שותפים לסבל שלה (כאבים, ונפיחות בברך וצליעה) ובהמשך בזמן העבודה, עד לפנייתה לקופ"ח לראשונה ב- 29.9.10."           

6.                לעניין תקופת אי הכושר אותה ניתן לייחס לאירוע בעבודה, חיווה המומחה דעתו כי התובעת שהתה בחופשת מחלה מיום 29.9.10 ועד ליום 12.11.10, כאשר בזמן זה היתה עם גבס צינור לברך ובהמשך קיבלה טיפולי פיזיותרפיה - ולדעת המומחה תקופת אי כושר של 6 שבועות הינה לגיטימית ומקובלת.

7.                לסיכום חוות דעתו שב המומחה וציין כי " אם אכן קיימים או יהיו תצהירים משפטיים שיתקבלו על ידי כבוד בית המשפט של עדים אשר היו נוכחים באירוע עצמו או היו עדים לסבל עליו התלוננה (כאבים, נפיחות, צליעה, וטיפולים על ידי משחה סינית, קרח וכו'), אזי יש להכיר בקשר סיבתי ישיר בין הפגיעה בברך שמאל עם חשד לשבר של הפיקה" (ההדגשה הוספה, מ.נ.ד.).

8.                ביום 31.7.12 ביקש הנתבע להפנות למומחה 4 שאלות הבהרה לעניין פנייתה המאוחרת של התובעת לקבלת טיפול רפואי ותקופת אי הכושר. התובעת לא התנגדה לבקשה, אולם ביקשה להעביר לעיון המומחה את תגובתה לשאלות על מנת שייתן דעתו להפניותיה לרשומות הרפואיות ביחס לכל שאלה ושאלה. לפיכך, בהחלטה מיום 8.8.12 נעתרנו לבקשת הנתבע במלואה. להלן שאלות ההבהרה עליהן נדרש המומחה להשיב: